בלי להעליב אף אחד, כולם מכירים את הבריף הבא:

• קהל המטרה: צעירים
• תובנת קהל המטרה: גולשים באינטרנט
• המטרה: יצירת מעורבות גבוהה, שיעבירו הלאה
• המסר: המותג חוגג מאה שנים להיווסדו
• ערכי המותג: מגניב
• הכלי: מיניסייט
• הערות: תעשו משהו שעוד לא עשו

המהלך האחרון של קונברס, תאמינו או לא, עונה על הבריף הזה.

הכל מתחיל במיניסייט הראשון: thisistheindexpage.com, אין בו הרבה, חוץ מרולר עם דומייניים ארוכים ומסקרנים. בוחרים באחד מהם באופן אקראי, ומתחילים במסע בין מיניסייטים, כעשרים במספר (יש לומר, מיקרוסייטים), א-לה stumble apon, כלומר - תחילתו של המסע ברורה, אך המשכו וסופו, מי ישורנו. חלק מהמיניסייטים נדמים כרנדומליים לחלוטין, חלקם מוזרים ולא ברורים, חלקם קצרצרים בני מילה אחת או שתיים. בסדרה אחת אנחנו עוקבים אחר אדם שנותר בודד בלב ים. בסדרה אחרת נערה טובת מראה משיאה עצות לגברים חסרי בטחון. במיני סייט שתמונתו כאן, שרוך עורך מבחן איות, ושולח אותנו לגוגל. אם אייתנו נכון, קישור ממומן של גוגל שולח אותנו לאתר הבא (או שלא אייתתי נכון, או שלא עובד בישראל, אבל מגניב).

שמות הדומיינים הם חלק חשוב מהסיפור:

kissingwithross.com

onashoestringfilms.com

iseverythinggoingtobeokay.com

atleastyourenotlostatseafor10days.com

atleastyourenotlostatseafor13days.com

weretheoneswehavebeenwaitingfor.com

outofyourleaguegirl.com

outofyourleaguegirlonbeingcreepy.com

outofyourleaguegirlonconfidence.com

outofyourleaguegirlonpassion.com

marquettewillbeback.com

thebestpickofthedraft.com

30roundswithsilkysteve.com

weapresent.com

conversespellingbee.com

chucksinsoda.com

youshoulddoitnow.com

לא תמיד צריך מסר עמוק, לפעמים חשובה ההוויה והחוויה. מה שבטוח, מהלכים כאלה, שעושים שימוש חדש במדיום מוכר, גורמים ללב החלש שלי להחסיר פעימה דיגיטלית. עד כדי כך, שלראשונה מאז 1989 אני שוקלת לקנות קונברס (על אף החשש המובן של לוק המורה בטיול שנתי).

הפרחים ל-anomaly מניו יורק.

כיף לראות את דגל הגאווה בחוצות תל אביב, חשוב ומרגש היה לראות אותו שלשום בירושלים. נדמה כאילו הוא אייקון שהיה כאן תמיד, אך מעניין לגלות שהוא רק בן 30. עיצב אותו Gilbert Baker, אמן מסן פרנסיסקו, ב-1978. אבסולוט, מותג שתומך שנים בקהילה ההומו-לסבית, בחר לציין את המאורע עם מהדורה מיוחדת של המשקה, ספר מתכונים לקוקטיילים צבעוניים ואתר - absolut colors. באתר, מדגם קוקטיילים בצבעי הדגל, הסבר על פשר הצבעים, ואפילו טפטים להורדה, אחד לכל צבע (ניחוש אחד, איך הם נראים?). גולת הכותרת היא סיפור יציאתו מהארון של בייקר, הקורא לגולשים לשתף בסיפור היציאה מהארון שלהם (נכון להיום, עדיין לא הועלו סיפורים).  כמו כל עבודה דיגיטלית של אבסולוט, גם האתר הזה הוא לא פחות ממושלם, עם עיצוב מדוייק ונקי. שימו לב איך הצבעים מתחלפים כשנכנסים שוב ושוב לאותו עמוד. את האתר יצרו graet work שאף זכו בקאן האחרון באריה מוזהב בזכות absolut machines. עוד על המהלך אפשר לקרוא ב-absolut press.

פרוייקט ה-cause marketing הזה לכשעצמו, חשוב ונאה, מה גם שחלק מההכנסות ייתרמו ל-InterPride (ויש לקוות שבכסף שיקבלו, ישפצו את אתרם המביש). נעים במיוחד לראות מהלך כזה, על רקע הייצוג ההומו-לסבי בעולם הפרסום הישראלי הכולל בעיקר הומור דלוח וסטריאוטיפים מאוסים, ראו אלעל (פרלין) ומחסני תאורה (בוגנים).

אחת שלא תעלה את סיפורה האישי ל-absolut colors היא יהודית רביץ. אמש, אצל דרוקר ושלח, קידמו יחצ"ניה את הופעתה הצפויה בקיסריה, לרגל 20 שנות באה מאהבה. בכתבה נסקרה הקריירה שלה, כולל המראות הקשים בחליפת העור. בין לבין ראיינו אותה, וכהרגלה ענתה תשובות קלישאתיות וריקות מתוכן. לקראת סיום, אזר הכתב, ישראל רוזנר, אומץ ושאל אותה, כיצד היא חיה לאורך שנים עם רכילויות ושמועות שונות לגבי חייה האישיים. רביץ הורידה כאחת את מסך הערפל: "אני מגרשת אותך כשאתה עובר את הגבול… אני כמו לביאה בפתח הבית…".

תמיד אהבתי אותה והתרגשתי מהמוסיקה שלה, אבל בשנים האחרונות קסמה פג, מבחינתי. אני פשוט לא מאמינה לה ולמוסיקה שלה יותר, ולקיסריה לא אלך. הדיון בעניינה אמנם לא חדש (ע"ע מאמרו המושחז של אוחובסקי לפני כשנה בטיים אאוט - עמוד 146), אבל מה לעשות, הפעם היא התחילה.

הנה עשר עבודות מבריקות זוכות cannes cyber lions. לאחר שכפיתי על עצמי את מספר הקסמים 10, נאלצתי לברור ולסנן המון עבודות נפלאות. המבחר שלפניכם, מדגם לא בהכרח מייצג, מוכיח בכל זאת כמה דברים:

• לא צריך הפקה גרנדיוזית כדי להעביר רעיון גדול
• השילוב של רעיון וטכנולגיה מניב אפשרויות בלתי מוגבלות
• ביפן, בברזיל וכמובן בשבדיה עושים דברים מדהימים
• עדיין אפשר לחדש בבאנרים
• פרסום בלי שאר רוח לא שווה כלום
• השימוש בכלים של מדיה חברתית הופך יותר ויותר לטבעי וכמעט מובן מאליו
• הכל אפשרי

בקיצור, קרמבו צדק. גם בפרסום דיגיטלי, אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר.

1. uniqlock

מה? UNIQLO היא חברת אופנה יפנית. האתר הוא פיוז'ן מקסים של קטעי מחול, מוזיקה ושעון, שמשתנים בהתאם לשעה האמיתית ביממה. אפשר להוריד ווידג'ט לבלוג. מילותי דלות. הקליקו כאן.
למה? זה לא פרסום. זאת אמנות (ולא בפעם הראשונה. יוגו נאקאמורה כבר יצר להם בעבר את זה).
מי? projector, tokyo

2. ikea

מה? איקאה מזמינה את חובבי הז'אנר לחוות את חדר השינה לא רק כחלל שישנים בו, אלא כמקום מפלט רגוע ממוראות היום שחלף. עם מוזיקה, וידאו וארט מדהים, זה ממש משכנע. תרגעו, כאן.
למה? ביצוע מדוייק
מי? forsman & bodenfors, gothenburg, SE

3.scandinavia online

מה? sol הוא פורטל חדשות ובידור, המוטו שלו: "guides you and keeps you updated with a friendly smile". כדי לעורר עניין, סקרנות ותנועה לפורטל המחודש, תרגמו את המוטו ממש כלשונו, ויצרו באנרים בלייב, שמנהלים דיאלוג קצר ומשעשע עם התכנים שמופיעים באותו רגע באתר. קופירייטרים טרוטי עיניים כתבו את הבאנרים, אונליין (מה עם אישור לקוח?). גם המייקינג-אוף מעניין. כל הפרטים, כאן.
למה? כנראה לזה מתכוונים כשאומרים פרסום אונליין
מי? mediafront, oslo

4. shen

מה? קמפיין דרושים לחברת פרסום גרמנית. הרעיון מופרך ואמיתי, בה בעת. הגרמנים הגו חברת פרסום פיקטיבית חדשה מסין, ששמה על השולחן את מה שבכירי הפרסומאים בארץ ובעולם עושים מתחתיו: למה להמציא רעיון קריאטיבי חדש, כאשר רעיונות מדהימים כבר נהגו בעבר? האתר הפיקטיבי מציע לעשות אדפטציה של רעיון מוכר וזוכה פרסים למותג שלך. אחרי הבאז, באה ההקלה - רק רעיונות חדשים הם רעיונות טובים. אתם חייבים לבדוק את זה, כאן.
למה? באזז ברנז'אי במיטבו
מי? serviceplan, hamburg

5. mini

מה? עוד קמפיין אקו-פורן של רכב ירוק? לא במקרה של מיני. המיני מתהדרת בהפחתת השפעות מזיקות על הסביבה ובהגברת היעילות. במלים אחרות, מינימליזם. אז אם בחסכנות עסקינן, במיני דואגים גם לחסכון זמנו של הגולש. האחרון מוזמן לבחור את פרק הזמן העומד לרשותו, מדוד בשניות, ובדיוק בזמן הנקוב הוא יקבל את כל המידע הנחוץ. הקופי נהדר, כך גם הביצוע. הכל כאן.
למה? בגלל המינימליזם
מי? taxi, toronto (יש להם אתר מגניב, שווה ביקור)

6. emirates

מה? Emirates השיקה קו תעופה חדש ושימושי בין דובאי לסן-פאולו. החידוש: זאת הפעם הראשונה שיש קו ישיר בין המזרח התיכון לדרום אמריקה. הטיסה אורכת 14 שעות ו-40 דקות בדיוק. כדי להעביר את המסר באופן די מילולי, נבחר פרננדו הבלתי נלאה, שמדבר במשך 14 שעות וארבעים דקות על סן-פאולו. אפשר לצפות בו ברצף, ואפשר גם להקליד שעות ושניות כדי לראות מה יש לו לומר באותו רגע. לחוויה אובססיבית, גשו לכאן.
למה? כי זה מה שנקרא ללכת עד הסוף
מי? lean mean fighting machine, שהם גם סוכנות האינטראקטיב של השנה

7. a blind call

מה? כולנו מכירים את התופעה המביכה, כאשר המספר הראשון בזכרון של הטלפון הנייד ("אבא 2″) נלחץ בטעות, ושיחת טלפון שלא התכוונו לה מתחייגת מאליה. אז במקום שחברות הסלולר יהנו משיחת הסרק, נהגה הרעיון המבריק: הקהל הרחב נתבקש להכניס למקום הראשון בזכרון הנייד, תחת השם - a blind call, מספר של עמותה למען עוורים, וכך הכסף זרם למקום טוב.
למה? כי אין כמו הדברים הקטנים של היומיום
מי? duval guillaume, brusseles

8. mercedes

מה?  ה-E-Class מספקת לנוסעיה שקט ושלווה בדרכים הסואנות. זה בריף גנרי. לא כך גם הבאנרים. שטחי הפרסום שנקנו נותרו ריקים, בחסות מרצדס. הדגמה, כאן (לגלול עד הסוף).
למה? נשבעת שחשבתי על הרעיון הזה לפניהם.
מי? elephant seveb, hamburg

9. epoca magazine

מה? הגולשים מתבקשים לעשות "CTRL+C" לטקסט שמופיע בבאנר, ולהדביקו בעורך הטקסט שלהם. התוצאה פשוטה ומפתיעה, ומעבירה בדיוק את המסר של המגזין epoca. לא רוצה לגלות. נסו לבד, כאן.
למה? פעולה טריוויאלית בקונטקסט חדש מקבלת משמעות מפתיעה
מי? agênciaclick, são paulo

10. simpsonizeme

מה? עוד הברקה של BK, הפעם עם הסימפסונים, והוכחה שאפשר לעשות עוד המון עם have it your way. הרעיון פשוט: מעלים תמונה, מגדירים כמה פרמטרים, ומקבלים אוואטר סימפסוני בדמותך. הביצוע לא פחות ממושלם, ואף הביא תוצאות פנומנאליות. זאת ועוד, כאן.
למה? נדמה לי שלזה מתכוונים כשאומרים - מינוף.
מי? crispin porter + bogusky

לסיום, לינק בונוס למיטיבי לכת - הסיבוב הראשון. קטלוג נדיר ועונתי.

מהיוצרים שהביאו לכם את good things should never end של אורנג', שזכה בכל פרס אפשרי (בינתיים…), הלוא הם סוכנות הדיגיטל poke מלונדון, מגיע עכשיו הלהיט החדש: play balloonacy. דקה לפני שאני פוצחת בעוד מסכת התלהבות, ננסה לשחזר את הבריף. אז ככה. אורנג' (אנגליה) מציעה ארבע חבילות pre-paid לאנשים צעירים בני 16-24. בכל חבילה ההטבות מעט משתנות, אך בכולן, ככל שטוענים את המכשיר בסכומים גבוהים יותר, מקבלים יותר צ'ופרים. כדי לגוון את השממון, כל חבילה "ממותגת" באמצעות חיה אחרת (בסדר מופרכות עולה): דולפין, גמל, קנרית ודביבון. עד כאן, נשמע כמו עוד בריף "ועכשיו מבצע" של חברת תקשורת לחברת פרסום, ועכשיו, לכו תעשו מזה קמפיין.

אם נזקק, נגיע לשלושה מרכיבים:
1. קהל של צעירים (נו, הם חיים באינטרנט, ברשתות חברתיות, בלוגרים, קוראים בלוגים)
2. ככל שמדברים יותר, מקבלים יותר (קצה חוט קריאטיבי)
3. חיות (אין ברירה)

הנה הפתרון הגאוני: מירוץ בלונים באינטרנט.
כל אחד יכול להיכנס לאתר, לבחור לעצמו בלון כתום של אחת מארבע החיות המוצעות (אני בחרתי גמל), לתת לו שם ועוד משפט מתאר, ולחכות בסבלנות עד ה-23 ביוני (אנחנו כרגע בשלב הפרה-השקה), עת תתחיל התחרות. במשך שבעה ימים, בעל הבלון שירחיק עוף מכולם, יזכה בחופשה באיביזה עם חברים. איך עפים? פה כל היופי. אפשר לשייט, פיזית ממש, מאתר לאתר. כל אתר מזכה את בעל הבלון במַייל אינטרנטי. האתרים הגדולים כמובן משתתפים, אבל ההברקה טמונה דווקא באתרים הקטנים ובבלוגים. כל בעל אתר או בלוגר יכול להוסיף את עצמו למאגר האתרים המשתתפים. אייקון קטן ומתוק ירחף לו בעדינות בתחתית עמוד הבית, ובבוא היום, כשהמירוץ יתחיל, באתר שלו ממש יעופפו החיות הכתומות. מה זה נותן לו, תשאלו? נו באמת. טראפיק.

כדי להגביר מהירות ולהגדיל את סיכויי הזכיה, אפשר לקבל זריקות מרץ מחברים. אם חמישה מחבריי נתנו לי דחיפה באותו יום, אוכל לקבל בונוס מהירות שיקדם אותי לאיביזה. ממש מיותר לציין, שאפשר לתקשר ולהפיץ את הבלון באמצעות כל הרשתות החברתיות, וכמובן ווידג'ט להורדה ושילוב בבלוג, כפי שרואות עיניכם.

לא מעט נכתב על הקשר בין בלוגרים למפרסמים, כללי עשה ואל תעשה. אני חושבת שזאת דוגמא מופלאה לסימביוזה שיכולה להיות בין הצדדים, ולבנייה כמעט נונשלנטית של מעורבות גולשים. זה גם מה שיפה בשיווק באינטרנט. כל פעם כשכבר נדמה שראינו הכל, מגיע משהו רענן ומציב רף חדש.

הסתייגות קטנה לסיום. אני כותבת את הדברים בטרם הקמפיין התחיל. ההתלהבות, לעת עתה, תקפה לעצם הרעיון ועדיין לא לתוצאות ולשיעורי השתתפות.

פביקון הוא האייקון הקטן שמופיע בדפדפן לצד ה-url. שמתם לב שבימים האחרונים הפביקון של גוגל השתנה? זה לא במקרה. גוגל החליטו, לאחר שמונה שנים וחצי להחליף את האייקון, כך שיוכל להתאים לאייפון ולפלטפורמות סלולריות נוספות.

המעצבים של גוגל הציעו מאות אופציות (לקוחות של TBWA\DIGITAL, תדעו לכם שגוגל לא מבינים כלום).

מתוך כל האופציות נבחרו כמה פיינליסטים:

אבל זה עוד לא נגמר. בגוגל החליטו לעשות crowdsouarcing ולאפשר לכולנו להציע הצעות. יש גם בריף:

Make the shape and profile visible. We've found that semi-transparent graphics, specifically 32-bit alpha transparency, work best.

Incorporate some or all of the letters in "Google."

Utilize the primary colors that are used in the Google logo. We've found that monochromatic designs tend to work best with blue; yellow is too light and doesn't provide enough contrast, and red looks like an error.

Avoid being product specific. The favicon should apply well to many different Google products and devices (e.g., mobile, PC).

Be timeless. The favicon shouldn't date itself or be time-specific. Send us a design that you think will last.

הצעות אפשר לשלוח לכאן. עוד על המהלך, אפשר לקרוא בפוסט שכתבה מריסה מאייר בבלוג הרשמי של גוגל.

מה שיפה בכל העניין, בעיני, הוא שהעיסוק הכמעט אובססיבי בענייני הלוגו הוא חלק מסיפור המותג של גוגל. החל מהאגדה על היווצרו (העיצוב הראשוני היה של סרגיי ברין, הנוכחי של רות קידר), ועד הדודלים החביבים שמשמחים אותנו מעת לעת. הפביקון הוא עוד פרק בסיפור.