בימים שלבלוג הזה היו שלושה קוראים, כתבתי על alltop, מיזם מבית היוצר של גיא קוואסאקי. alltop הוא אגרגטור של אתרי חדשות ובלוגים, מסווגים על פי תחומים, המכיל תמצית עדכונים אחרונים.

אני אוהבת את האתר הזה מכמה סיבות:

• הוא מביא באמת את המיטב של המיטב
• הוא מצליח להפיג במעט את החרדה ש'אולי פספסתי משהו חשוב שכולם מכירים ורק אני לא'
• הוא מסודר והגיוני
• הוא פותח אופקים
• הממשק שלו חכם, פשוט וכייפי
• גיא קוואסקי הסכים שגם לי מגיע:

Shlomit

Thank you for getting in touch with us. We agree! Over the next few days you may notice that visitors to your site came from Alltop.com because we added your site to http://israel.alltop.com

Zei gesund,
Guy Kawasaki
————–

Guy Kawasaki
Garage Technology Ventures
360 Bryant St., Suite 100
Palo Alto, CA 94301
guy@alltop.com (best way to get in touch)
650-838-0816 office (you'll never get me here)
650-387-9271 cell (Spinvox will convert voicemail to email)
650-853-2416 fax (what's a fax?)
http://twitter.com/guykawasaki (if you have no life)
Blog.guykawasaki.com (if you want to see why I have no life)

אני מודה שלא הייתי בכנס האחרון של דה מרקר, אבל את תרומתי אתם יכולים לראות כאן:

| View | Upload your own

לאחרונה תפסתי את עצמי על חם, עורכת לעצמי מבחן קטן ומטופש: כמה גולשים אחרים תייגו את הקישור ששמרתי בדף הדלישס שלי, ומה זה אומר עלי.

אפשרות אחת: הקישור נשמר על ידי גולשים בודדים
האם אני תולעת רשת חפרנית, מובילת דיעה ומקדימה את זמנה? תורמת משמעותית לחכמת ההמון? יקירת דלישס? או אולי סתם חפרנית, חסרת יכולת להבחין בין עיקר לתפל?

אפשרות שנייה: הקישור נשמר על ידי אלפי גולשים לפני
האם אני בעלת טעם משובח שאך הרגע קיבל אישוש נוסף? או שמא גולשת חסרת ייחוד בים המידע האינסופי?

הדיון הפנימי שלי הזכיר לי פוסט חכם של ירדן לוינסקי, בו הוא טוען כי אין כל קשר בין המושג הבאזזי לעייפה 'חכמת ההמון', לבין אתרים כמו digg וקפה דה מרקר על שלל כוכביו ודירוגיו:

הגיע הזמן להבהיר אחת ולתמיד. הקשר בין 'חכמת ההמונים' ל-digg, לכוכבים של דהמארקר או לעשרת הנצפים של כל אתר וידאו ממוצע מקרי בהחלט. מה שיש ברוב האתרים זה מדד פופולריות ומדדי פופולריות מתבססים על כך שאנשים יסתכלו על מה שאחרים הצביעו ויצביעו אותו דבר. התוצאה היא שמה ש"מצליח" הם הדברים שפונים למכנה המשותף הנמוך - בין אם זה פוסטים פרובוקטיבים בדהמארקר, קישורים על חדשות apple בdigg- או סרטוני וידאו ויראליים ביוטיוב. אין שום קשר בין זה לבין חוכמת ההמונים. חוכמת ההמונים מתבססת על החלטות בלתי תלויות, וכדי שהיא תפעל אנשים צריכים לקבל החלטות לבד - לא לראות מה אחרים הצביעו ואז להצביע בעצמם. כדי שחכמת ההמונים תפעל האנשים צריכים להיות בורים בנוגע למה שהחברים שלהם עשו.

למה דומה הדבר? הרי זה ממש כמו להלך ברחובות פריז, ולגלות מסעדה קטנה ונפלאה, עם מנות מקוריות ומענגות, והכל במחיר שווה לכל נפש. הגילוי המאוחר, כי כל פרנקופיל תל-אביבי אנין כבר סעד בה, מרומם את האגו, אך בה בעת מעמעם את חדוות הגילוי.

אני מעדיפה חדווה.

אני אוהבת מצגות. ליצור בעצמי, ולא פחות, לצפות במצגות של אחרים. ההבדל בין גבב קלישאות וציטוטים משולבים בתמונות פליקר עוצרות נשימה, לבין מצגת מלאה תובנות של אמת, עם רעיון, אג'נדה ונרטיב, שמעניקה השראה (ולו לחמש דקות) - הוא דק.

אז הנה מצגת אחת מעניקת השראה. צפיתי בה ואמרתי לעצמי:
מה שגרם לי להבין את הצורך שלי לפתוח את הבלוג הזה, מופיע בשקף 18
מה שגרם לי לעשות אותו ממש הוא הירואי פחות, ומופיע במדוייק בשקף 24

את המצגת יצר idris mootee. יש לו בלוג מעניין - innovation playground וחברת ייעוץ מעניינת לא פחות - idea couture.

ותשעה נושאים נוספים עליהם לא אכתוב בפוסט הראשון שלי:

1. סקירה מלומדת בנושא ארספואטיקה של פוסטים ראשונים
2. תובנה יצירתית על התחלות ומשמעותן
3. התנצלות מתבקשת, איך ייתכן שרק עכשיו
4. תיאור אותנטי של ההתרגשות האוחזת בי ברגע זה ממש
5. פירוט מטרותי בבלוג יומרני זה
6. הבעת תסכול מהמצב המשונה של כתיבה לקוראים שאינם קיימים
7. הצהרת אהבתי העזה לאינטרנט הזה, ולמה
8. תחזית מנומקת ועתירת לינקים על העתיד (של משהו)
9. קצת עלי, בכל זאת

נדמה לי שאני בשלה לגמרי לפוסט השני.