באחד האמשים האחרונים, קראתי ראיון איתך בגלובס. אני בעדך. אוהבת לקנות ספרים, אוהבת עוד יותר לקרוא אותם, אוהבת כשהמנכ"ל היא אישה, ואין לי דבר כנגד סטימצקי, למעט עניין אחד שמטריד אותי מזה זמן. איך יתכן, שרשת שמשקיעה עד בלי די בחנויות, מקדישה הון בפרסום שלמורי מהמעלה הראשונה (פרינט חגיגות הששים היה פשוט נהדר), עוסקת ללא הרף בחידושים ושיפור חווית הקניה - מתעלמת מהאינטרנט כזירת שיחה, זירה שיווקית, פרסומית ואף קיומית?

הנה ציטוט מדברייך:

למה אתם לא מתרחבים לכיוונים של ניו-מדיה, ומשיקים אתר כמו אמזון?

אנחנו דווקא מתרחבים מאוד בתחום של מוזיקה, ואנחנו נכנסים עכשיו להפצה בלעדית של זמרים. באתר האינטרנט המחודש של סטימצקי יהיה לינק לאתר של 'צליל', שבו אפשר יהיה להוריד שירים של זמרים שאנחנו מפיצים. אנחנו גם עושים הופעות בסניפים, של סופרים שמארחים זמרים. מבחינת אתר כמו אמזון, אני חושבת שלא כל טרנד שהולך בעולם, תופס בארץ.

אנשים אוהבים את חוויית הקנייה של ספרים, לגעת בהם, 'להסניף' אותם, וזה משהו שאי אפשר לעשות באינטרנט. אם תבדקו כמה אנשים נכנסים אלינו לחנויות, תראי שיש גידול. מבחינת הקניות של ספרים באינטרנט, אין גידול. בדיוק כמו שבעולם אפשר למכור ביטוח חיים בסופרמרקט, אבל בישראל זה כנראה לא יצליח. לא כל מה שמתאים לתרבות בעולם מתאים לכאן.

לשון אחר, לא יתפוס האינטרנט הזה, את אומרת. נכון, הגעת לארגון שניהל מלאי בדוס ועבר תהליך מואץ של פיתוח בשנתיים האחרונות, ובכל זאת, הנוכחות של סטימצקי ברשת זועקת בהעדרה. ההשוואה לאמזון אינה רלוונטית. חנות מקוונת היא רק אחת מהאופציות שעומדות לרשותך באינטרנט, אם כי גם אותה מיהרת לפסול. קטונתי מלהלל את אמזון הגדולה, אבל אני יכולה להעיד, כצרכנית שקונה שם מדי פעם (לעולם פי ארבע לפחות מהמתוכנן), שחוויית הקניה שם עשירה לא פחות מדפדוף בחנות. אני משוטטת לי בין כל הספרים שבעולם, מדפדפת בהם דפדוף וירטואלי קליל, נחשפת לסקירות וביקורות ולספרים נוספים שלא ידעתי על קיומם, וחולמת על היום שקינדל כבר יגיע לארץ ואולי יחולל כאן מהפיכה.

נסחפתי לאמזון, אך לא זאת הנקודה. עשיתי בעבורך חיפוש קטן בזירות המדיה החברתית. מצאתי מאות אזכורים והתייחסויות לרשת שלך, ומעניין לגלות, אף יותר אזכורים ודיונים למתחרה. אנשים מדברים על מבצעים, מתלוננים מעט על שירות, מהללים חנויות יפות במיוחד, תוהים על מדיניות החזרה, מחפשים לרכוש ספרים מסויימים. היה מעניין להקשיב לשיחה הזאת, ולמצוא את הדרך להשתתף בה.

אבל, שמא היה מעניין אף יותר ליצור במת תוכן ממשי של סטימצקי, ועל בסיס הפלטפורמה הזאת לאפשר לקהל לדבר לא רק על הצד הארצי אלא על הדבר עצמו? על חוויית הקריאה, אהבת הקריאה, על ספרים חדשים, על סיפורים, על עידוד יצירה, על קריאה של ילדים, על געגוע לספרי ילדות, על הספרים שעיצבו אותנו, על הספריה הביתית, ומה לא בעצם?. כי הרי סטימצקי זה ספרים. זה לא חנויות, לא שעות פתיחה וגם לא מבצעים.

לקהל שלך יש צמא אמיתי לתכנים שכאלה, שיווצרו על ידו ויתמכו על ידיכם. מי לא מכיר את המצב שבו עומדים חסרי אונים מול הר רבי המכר, ופשוט אין מושג מה לקחת? למה שלא ניתן ללקוחות האחרים לעזור? למה שלא ניתן למוכרים עצמם, הגדרת אותם אנשי ספר (הגדרה שנגעה ללבי!), לעזור עוד בבית? למה שלא אקבל המלצות אישיות למייל האישי? למה שכלקוחה נאמנה לא אקבל מדי פעם הטבות ייחודיות?

יש אינספור דרכים להעשיר את חוויית סטימצקי, ואף לברוא עולם סטימצקי חדש לגמרי ברשת, שיתן ערך מוסף אמיתי לכל אוהבי הספר. העולם שבחוץ מלא בדוגמאות יפות ומעוררות השראה וקנאה. הנה כמה מהן:

• we tell stories - פינגווין, הוצאת הספרים המיתולוגית השקיעה באתר מקסים, בו מדי שבוע סופר בריטי אחר יוצר סיפור באופן מקוון. טכניקת יצירת הסיפור משתנה מסיפור לסיפור, וכולל שימוש בבלוגים, טוויטר, שירות המפות של גוגל ועוד (הקדשתי לכך פוסט לפני מספר חודשים).
• read at work - מיזם ניוזילנדי לעידוד הקריאה. ממשק המחקה את הדסקטופ המוכר כולל בתוכו תיקיות המכילות קבצי אופיס, אלא שלא בקבצי עבודה מדובר, אלא בקטעים אמיתיים מתוך יצירת ספרותיות, שירה, קלאסיקה ועוד. מביא את הספרים לחיים.
• a million penguins - אתר נוסף מבית היוצר של הוצאת פינגווין. הפעם, פרוייקט שנראה כל כך מתבקש! crowdsourcing של כתיבת ספר שיתופי ענק של הגולשים. נו, תגידי שזה לא מהמם.
• booktrust - אוצר של מיזמים ספרותיים מחכה באתר.
• וגם… באנר יפהפה לקידום ספר, מבית היוצר של lean mean fighting machine, יקירי הח"מ (איפה זה ואיפה תשדירי הרדיו המשמימים - "…ובחנויות המובחרות…"?)

היה זה רק על קצה המזלג. יש מועדוני לקוחות, קבוצות קריאה, אתרים מיוחדים לקידום ספרים, מפגשים וירטואלים עם יוצרים, בלוגים, ומה לא. מקווה שנתראה באינטרנט.

שלך,
שלומית