נו, מה אתם אומרים על המהתלה האחרונה של טוויסטד? התחקיר המעמיק של גל מור, הקביעה הנחרצת של ארז וולף (כללית, נו מה) והחותם הסופי של nrg שמו קץ לאי הוודאות. אני מודה שגם אני לא עמדתי בפיתוי והתקשרתי אל מוקדנית אומללה שדקלמה באזני תשובות חיוורות אל נוכח שאלותי הנוקבות.

כמה מלים לאלון ולמעוותים. ראשית לכל, מסירה את הכובע בפניכם, ואומרת כל הכבוד על הרעיון והבאזז החד משמעי, הרבה כבוד ויקר גם על גיוס הלקוח לפעילות שכזאת (ובכלל, נראה כי בזמן האחרון כוכבכם דורך, וזה נהדר!). שנית, בכל זאת מעט ביקורת על הביצוע. אם כבר להשלות, אז עד הסוף, בלי כל החורים שחשף גל מור, ואם אפשר בלי ההספמה המיותרת. תנו לנו באמת לפקפק יותר משניה ורבע. ושלישית, תהיה. באזז, יצרתם, ברור. השאלה לאיזו תחושה גרמתם לכל אלה שהצלחתם להערים עליהם. בתור אחת שכל חומד לצון בן ארבע מצליח לעבוד עליה בשניה, אני יכולה להעיד שתחושת החמיצות והמטופשות עם גילוי ההלצה לא נעימה כלל (זה לא אומר שאני נטולת הומור, אני סתם רגישה!).

וזה מוביל אותי להתגרות אחרת בהורים, בה נתקלתי לאחרונה אי שם במרחבי הבלוגוספירה. the onion, אתר הומור וסאטירה, פרסם מאמר המתאר מוצר חדש לכאורה של ג'ונסון & ג'ונסון: שמפו לתינוקות, שנועד להכין אותם לחיים האמיתיים. אחרי שנים ארוכות שבהם פינקנו את התינוקות ועטפנו אותם בחום, הגיעה השעה שיבכו קצת ויתחשלו, זה רק יעזור להם בבגרותם (אני מתרגמת ומקצרת). יש אפילו מודעת פרינט:

מילה לסיום: שלא יעבדו עליכם!