סטארבקס רוצים לדבר על כוס קפה
לפני מספר ימים, הכריזה סטארבקס על השקת My Starbucks Ideas: רשת חברתית שבה יכולים הגולשים להעלות רעיונות, לדרג רעיונות של גולשים אחרים, והכי חשוב – לעקוב אחר ביצוע הרעיונות הנבחרים בבלוגים של אנשי החברה – ideas in action.
אז מה האמריקאים רוצים מסטארבקס? אם נתעלם לרגע מהקנטרנים ('תחסכו בעלויות הפרסום ותורידו את מחיר הקפה') ומהצפויים ('קפה חינם ביום הולדת'), הרי שאפשר למצוא שם כמה רעיונות נפלאים. הנה כמה דוגמאות:
יצירת קהילות – אם אנחנו כבר שם, שותים קפה עם הלפטופ שמחובר ב-Wi-Fi, אז למה לא ליצור קהילה בתוך בית הקפה?
קידוד העדפות – לצרוב על הכרטיס המגנטי את העדפת הקפה של הלקוח (לאטה נטול גדול דל שומן בלי קצף)
מחזור – אחרי שהכרטיס נגמר, במקום לזרוק אפשר לטעון מחדש
כיתת קפה – הרצאות על עולם הקפה
דגימה – לאפשר ללקוחות לקנות כמות קטנטנה של מוצרים חדשים – רק כדי לטעום
למה זה טוב?
אחת המנטרות הכי שחוקות (אך נכונות) שאני אומרת ללקוחות שלנו (ב-TBWA\DIGITAL), היא שהרשת מאפשרת שיחה בין המותג לקהל. קל להגיד, קשה לעשות. מעט מותגים מצליחים ליצור שיחה אמיתית, נטולת גינונים פרסומיים והודעות מטעם, תוך הקשבה ויכולת להכיל ביקורת - וגם לתקן. ודאי שהגישה לא מתאימה לכל מותג, אבל לסטארבקס כנראה שכן. שימו את הציניות בצד (נכון שהם בצרות עכשיו) ותודו שזה לא רע בכלל.
סטארב קס לא הראשונים. כל מינימרקט שמכבד את עצמו, מחזיק מזה 40 שנה תיבת תלונות והצעות מאובקת. וברצינות, לתפיסה שבה מעניקים לקהל הרחב את האפשרות להיות שותפים ביצירת רעיונות, קוראים crowdsourcing (שזה בן דוד של outsourcing). Dell כבר עושים זאת בהצלחה מרובה עם ה-Dell Idea Storm (מבטיחה להקדיש לכך פוסט נפרד. Dell עברה טלטלה תדמיתית רמת עוצמה בגלל ובזכות הרשת). ואכן, האתרים של סטארבאקס ו-Dell נראים דומים בצורה מחשידה. כבר חיככתי את ידי בהנאה המוכרת של זיהוי מעתיקני רעיונות, אבל אז גיליתי ששני האתרים משתמשים בפלטפורמה זהה של saleforce. יש אתרים נוספים, כמו uservoice ו-fevote (דרך mashable) שעושים דברים דומים.
עכשיו, כשהבנו שזה די פשוט, נשאלת השאלה, מי הבא בתור?
