לפעמים נמאס מרשתות חברתיות
סקר TIM האחרון ממקם את פייסבוק במקום טוב באמצע, עם 24.6% חשיפה שבועיים. בינואר הפציעה הרשת החברתית לראשונה עם 20.8% (שתי קריאות נרגשות: האחת, שמישהו כבר ימדוד את האינטרנט הזה כמו שצריך! השניה, עד אז, אם TNS כאלה אינטרנטיים, שישחררו את הנתונים שלהם לאוויר!), אבל כולם מדברים על זה שנמאס כבר מפייסבוק, גם לאנגלים. פרופילי המשתמשים הולכים ומתנקים מאפליקציות, ולא נשאר כבר ממי לבקש חברות. האמנם? מייקל ארינגטון דווקא מביא נתונים אופטימיים יותר לפייסבוק, ומדבר על כך שהיא כבר לא הרשת השניה בגודלה (כמובן, לא בארצות הברית). ברור שפייסבוק לא הולכת להיעלם כל כך מהר, היא פשוט משתנה, ביחד עם דפוסי השימוש שלנו בה.
על טוויטר ומיקרובלוגינג מדברים כל כך הרבה, ואכן קורים שם דברים מרתקים, אם כי פחות בביצה המקומית. עדיין אין מסה קריטית של משתמשים דוברי עברית, והשימוש הוא גישושי וברנז'אי.
ג'רמיה, הגורו של כל העוסקים באסטרגיה באינטרנט ובמדיה חברתית, מפנה למאמר מעניין בפורבס, שעוסק בשאלה, איך אפשר להישאר כל הזמן אונליין. אנחנו רוצים לשתף, לעקוב, לצרוך, להתעדכן, להשמיע את קולנו, אבל יש יותר מדי תכנים, כלים ואנשים מכדי שנוכל להכיל. מכאן המגמה של האגרגטורים שמקבצים את שלל הפעילויות והזהויות הדיגיטליות שלנו, כמו friendfeed ואחרים.
לפעמים אני לא יודעת מה יותר גרוע, תחושת ההצפה ותופעת התשישות מרשתות חברתיות, או עצם העיסוק הארספואטי הבלתי פוסק בעניין, ממש כמו זה שקראתם הרגע. גם אתם סובלים? אתם לא לבד:
פוסטים דומים:
תגיות: jeremiah owyang, טוויטר, מייספייס, פייסבוק, רשתות חברתיות
18 ביוני, 2008 בשעה 10:58
אני שוקלת להיות קוסמטקאית
19 ביוני, 2008 בשעה 1:09
התשישות מרשתות חברתיות זה כבר פאסה, אפילו המעידה החד פעמית שהייתה עם פייסבוק באנגליה נמחקה לגמרי כשהיום פייסבוק היא הרשת החברתית הכי גדולה בבריטניה, כאשר היא מציגה צמיחה של 38% בכל אחד משני החודשים האחרונים (על פי Comscore).
טוויטר ופלאק הם סימפטום של תשישות או עומס של מידע שאנשים חווים. חוץ ממקרים מאוד ספציפיים התופעות הללו לא קרו בארץ ולכן המיקרו-בלוגינג לא נתפס עדיין בישראל.
בדומה לזה גם social tagging לא נתפס כי לא נותר הצורך בכך (אין כמויות של מידע שצריך לקטלג).