אז, נכון, היה כבר פוסט ראשון, אבל זה היה בתקופת האלפא.
שנייה לפני ההמראה, אני רוצה לומר תודה לשלושה גברים שווים:
לאסף מילוא, מעצב וחבר.
לגיא דיין ולדורי בן-ישראל, אנשי אשכולות זבליים, שתכנתו, הפלישו, סבלו ותמכו.
וחוץ מזה, תודו שאין תירוץ ראוי מזה, לזה.

פוסטים רנדומאלים:

• נדמה לי שאני הולכת למות
• אולימפיאדה!
• סבון גוגל
• עוכרת מצות חוזרת בתשובה
• בציר טוב

תגיות: תודה התחלה

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום חמישי, 29 במאי, 2008 בשעה 20:44 תחת הקטגוריות די אישי. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.