לאחרונה נזקקתי לבירור מידע רפואי. כמובן שהתחלתי בחיפוש בגוגל, ומהר מאוד מצאתי עצמי בפורומים עם הודעות משנת 2001. קראתי וקראתי, ולא הצלחתי להפסיק. ככל שהמשיכה הקריאה, כך גבר הדכאון ואיתו ההכרה שיש לי המון מחלות, רובן חשוכות מרפא. לשון אחר, זוהי תסמונת ג'רום ק' ג'רום.

"… אני זוכר איך הלכתי פעם לספריה של המוזיאון הבריטי, לקרוא על הטיפול באיזו מחלה שפגעה בי בצורה קלה. זה היה קדחת השחת, אני חושב. קיבלתי את הספר וקראתי כל מה שרציתי לדעת על המחלה שבגללה באתי לשם, ואז, ברגע של פיזור נפש, עלעלתי עלעול סרק בספר, והתחלתי, לאסוני, לקרוא על מחלות באופן כללי. אני לא זוכר איזה חולי נתקל בי ראשון, אבל אני בטוח שזה היה משהו נורא וקטלני, ולפני שהגעתי עד האמצע נחת עלי שאני לוקה בו.

זמן מה ישבתי קפוא מאימה ואז, ברפיון הייאוש, התחלתי שוב להפוך עמודים. הגעתי לטיפוס. קראתי את הסימנים, וגיליתי שיש לי טיפוס זה חודשים בלי ידיעתי, וכאן כבר רציתי לדעת מה עוד יש לי (…) חרשתי ברוב קפידה את כל 22 האותיות, ורק מחלה אחת בטוח לא הייתה לי - צניחה חפשית של הרחם…"

לפעמים האינטרנט הזה לא משהו בכלל. אני הולכת לקרוא ספר.

הציטוט מתוך "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)".
בתמונה, מימין לשמאל, ג'רום, ג'ורג' והאריס. מקור: the Jerome K Jerome society

פוסטים רנדומאלים:

• פסח בשלג
• גאווה אבסולוטית
• אורנג’ מכים שנית
• מי אמר שלגרמנים אין הומור?
• אנשים בלתי נסבלים בפייסבוק

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שלישי, 22 באפריל, 2008 בשעה 19:52 תחת הקטגוריות די אישי. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.